פיזיותרפיה רצפת האגן נועדה לטפל בבעיות שונות הקשורות לרצפת האגן, כגון אי נוחות באזור האגן, כאבים באזור הגב ובין הרגליים, אי יכולת לשלוט בשתן ועוד.
במהלך הטיפול, המטפלת עשויה להשתמש בתרגילי ריכוז וחיזוק לשרירי רצפת האגן, בתרגילי הרפיה ונשימה, ובטכניקות מסוימות של מסאז' ופעילויות מבוססות גוף, כדי לשפר את התנועה, האחיזה והחיזוק של שרירי רצפת האגן.
בנוסף, המטפלת עשויה להמליץ על שימוש בכלי סיוע כגון כדורי ריכוז וספוגים, ולספק ייעוץ לגבי שינויים באופן החיים ובהתנהגות הקשורים לתמיכה בבריאות רצפת האגן.
האם את סובלת מדליפות שתן? כשאת במאמץ, כשאת מתעטשת או כשאת לא מספיקה להגיע לשירותים?
כל אלה הם מצבים שעלולים להצביע על ליקוי ברצפת האגן.
פגיעה ברצפת האגן אצל גברים מתבטאת לרוב באחד או יותר מהתסמינים הבאים:
כאשר קיימת פגיעה בשרירי רצפת האגן, נפגעת יכולתם של השרירים לתמוך באיברי האגן. כתוצאה מכך כל פעילות המגבירה את הלחץ התוך בטני, למשל שיעול, עיטוש, קפיצה, ריצה, צחוק, הרמת חפצים או ילדים ועוד, תגרום ללחץ כלפי מטה של איברי האגן.
שרירי רצפת אגן חלשים ופגועים שאינם יכולים להביא לסגירה מוחלטת של הסוגרים, לא יוכלו למנוע דליפת שתן, בריחת גזים וצואה, כמו גם צניחת שלפוחית, רחם ורקטום (חלחולת).
עם הזמן, רצפת האגן כולה עלולה לצנוח. צניחת רצפת האגן מובילה לקושי בהתרוקנות (עצירות וקושי במתן שתן) ותחושת התרוקנות לא מלאה ואלו גוררים "בילוי" ארוך בשירותים, מלווה בלחיצות ארוכות ומפרכות, המחמירות את הצניחות, מחלישות את רצפת האגן עוד יותר ואף עלולות לגרום לנזק בעצבי רצפת האגן.
חשוב לציין שישנם מרכיבים רבים הקשורים לצניחה של רצפת האגן, ביניהם תורשה ומחלות, גיל, מספר ואופי הלידות ואורח החיים הכללי.
לייעוץ ומידע נוסף
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
המחלקות שלנו:
הצורך בטיפול ברצפת האגן נפוץ בקרב נשים לאחר לידה או בחודשי ההריון המתקדמים, בין היתר על רקע השינויים האנטומיים הרבים שעוברים על האשה במהלך ההריון והלחץ הרב על שרירי רצפת האגן שגורם להחלשותם.
מנגד, קיימים מצבים של כאבים ברצפת האגן (וסטיבוליטיס, וולוודיניה, וגיניסמוס) בדרך כלל בפתח הנרתיק. ברוב המקרים ילווה בכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן, שיכול להוות הגורם הראשוני או גורם משני לבעיה אחרת.
החלק הראשון כולל תשאול מעמיק המתייחס למצבה הרפואי והרגשי של המטופלת בעבר ובהווה. בחלק השני, נערכת בדיקה גופנית הכוללת בדיקת יציבה, בדיקת בטן חיצונית ובדיקה פנימית {שמזכירה בדיקה של גניקולוג}.
בהתאם לממצאי הבדיקה, נבנית תוכנית טיפול לשיקום איזור האגן ורצפת אגן, בכלל זה איזור הבטן והסרעפת.
הטיפול כולל טכניקות שונות המבוצעות ע"י הפיזיותרפיסטית ותרגול יומיומי עצמאי. לפי הצורך, נעשה שימוש במכשור רפואי כמו ביופידבק וגירויים חשמליים.
בסופו של תהליך, המטופלת לומדת לשלוט בשרירי רצפת האגן, מחזקת את השרירים ומרפה (במצבים של כיווץ יתר וקושי בהרפיה) ולרוב חוזרת לתפקוד מלא.
רצפת האגן מורכבת משרירים, רקמות חיבור, עצבים וכלי דם – כל אלה יוצרים "טרמפולינה" בפתחו התחתון של האגן. מעל "טרמפולינה" זו מונחים איברי האגן (שלפוחית, רחם וחלחולת) ובקומה מעליהם – איברי חלל הבטן.
רצפת האגן מכונה "רצפה" מכיוון שהיא נמצאת בקרקעיתה של תיבת לחצים – "חלל הבטן". החלק העליון של אותה תיבה (התקרה) היא הסרעפת, העשויה שרירים, רקמות חיבור וכלי דם. הסרעפת תוחמת את האיזור שבין בית החזה לחלל הבטן.
האגן הנו איזור בגוף האדם שבו נמצאים שלפוחית השתן, ערמונית (אצל גברים), הרחם (אצל נשים), החלחולת. דרך רצפת האגן עוברים צינור השתן אצל גברים ונשים ונרתיק אצל הנשים ובחלקה האחורי של רצפת האגן – פי הטבעת. למיקום האנטומי של איברים אלה חשיבות רבה והמבנה הפיזיולוגי המקבע אותם מורכב מעצמות האגן מאחור ומהצדדים ומרקמות רכות מלמטה ומלפנים.
בעוד שעצמות האגן קשיחות, הרי שהרקמות הרכות המקבעות את איברי רצפת האגן חייבות להיות בעלות יכולות מנוגדות: מחד- חזקות מספיק כדי לתמוך ולמנוע צניחת איברים דרכן ומאידך – גמישות מספיק על מנת לאפשר לצינורות העוברים דרך רצפת האגן לתפקד ביעילות (מעבר שתן וצואה, זקפה בעת קיום יחסי מין ומעבר היילוד בזמן לידה).